|
| | About this title |
This volume traces the history of Hebrew versification from biblical poetry, through ancient Hebrew liturgy, medieval poetry, poetry of the Haskalah, and finally modern Hebrew poetry. After the biblical period, all systems of versification demanded umerical precision, according to standards influenced by literatures of different languages, all of which rejected the freedom of rime characteristic of biblical literature. Barring the odd exception, post-biblical Hebrew poetry did not adopt the complex and free structures of sound and rhythm found in biblical poetry. However, poetry throughout history, unlike Hebrew prose, has been founded on generations of biblical language. This book provides a systematic historical survey of Hebrew poetic meter throughout the ages, including a comprehensive study of Hebrew rime over a span of 1,500 years. The book focuses on an historical analysis. Rime is treated as one of the forms of poetry.The book concludes with a study of the transition from Ashkenaz to Israeli, or ``Sefardic`` pronunciation, demonstrated in the poetry of Uri-Zvi Grinberg.
This volume is an addition to Benjamin Harshav`s rich body of work on the theory of Hebrew literature, published in Israel and abroad.
ספר זה מציג ומדגים את השיטות העיקריות של צורות השירה העברית מהשירה התנ``כית, דרך הפיוט העברי הקדום, שירת ימי הביניים, שירת ההשכלה ועד לשירה העברית המודרנית. כל השיטות שלאחר המקרא תבעו דיוק מספרי לפי נורמות שעוצבו בהשפעת ספרויות אחרות, שלא ראו את החופש הריתמי המקראי כאפשרי בימיהן. בכל תקופותיה וצורותיה שלאחר המקרא לא קיבלה השירה העברית, למעט מקרים ספורים, את השיטה המורכבת והחופשית של תבניות הצליל והריתמוס המקראי. אף על פי כן, בלשונה (בניגוד לפרוזה העברית) היא נשענה לאורך הדורות על לשון המקרא.
הספר מביא סקירה שיטתית היסטורית של משקלי השירה העברית לדורותיה וכולל גם מחקר מסכם על נורמות החרוז העברי לשיטותיו מאז המצאתו לפני כאלף וחמש מאות שנה ועד ימינו. עיקרו של הספר הוא ניתוח היסטורי, והחרוז כלול במערכת הצורות, ואילו המחקר עליו ערוך בסדר ענייני-מורפולוגי. חותם את הספר מחקר על המעבר מן המבטא האשכנזי למבטא הישראלי, ה`ספרדי` לכאורה, ועל לשון המעבר ה`אַשְׁכְּסְפַרָדִית`, שמאפייניה נמסרים כאן על יסוד תיאורה של שירת אורי צבי גרינברג. חיבור זה מצטרף אל שורת המחקרים בתאוריה של הספרות העברית מאת בנימין הרשב שראו אור בארץ ובעולם.
|
| About author |
Benjamin Harshav בנימין הרשב —
Benjamin Harshav is Professor of Comparative Literature, Hebrew Language and Literature, and Slavic Languages and Literature at Yale University. He is a Fellow of the American Academy of Arts and Sciences. Prof. Harshav founded the Tel-Aviv School of Poetics, The Porter Institute for Poetics and Semiotics and the academic jounal: Hasifrut / Literature at Tel-Aviv University. He is the recipient of the EMET Prize and the Koret Award for research on literary theory and Jewish culture. He published critical editions of his translations of Jewish poetry. He wrote three books on Marc Chagall in English and numerous works in Hebrew.
בנימין הרשב הוא פרופסור לספרות משווה, ללשון וספרות עברית וללשונות וספרויות סלביות באוניברסיטת ייל בארה``ב, וחבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים. פרופ` הרשב ייסד את המחלקה לתורת הספרות, את מכון פורטר לפואטיקה ולסמיוטיקה ואת כתב העת `הספרות` באוניברסיטת תל-אביב. הוא חתן `פרס אמת` ו`פרס קוֹרֶט` על מחקריו בתאוריה של הספרות ובחקר התרבות היהודית. תרגם משירת יידיש והעמיד מספר חיבורים עם מבואות ביקורתיים לתרגומיו. חיבר שלושה ספרים על מארק שאגאל. ספריו בעברית: ריתמוס הרחבות: הלכה ומעשה בשירתו האקספרסיוניסטית של אצ``ג (תשל``ח), שדה ומסגרת: מסות תיאוריה של ספרות ומשמעות (תש``ס), שירת התחייה העברית א-ב (תש``ס), מניפסטים של מודרניזם (תשס``א,
|
| Contents |
|
בפתח הספר
בפתח הספר
; ייצוגי הצלילים בספר —
9; תעתיקים ומבטא—
10
סימני משקלים —
10
חלק א׃ תולדות הצורות
של השירה העברית 13
פרק ראשון׃ ההקשר
ההיסטורי 15
פרק שני׃ מקצבי המקרא 26
פרק שלישי׃ התקופה
הבתר־מקראית 41
פרק רביעי׃ הפיוט הקלאסי
46
פרק חמישי׃ השירה העברית
בספרד 65
פרק שישי׃ השירה העברית
באיטליה 86
פרק שביעי׃ תקופת ההשכלה
97
פרק שמיני׃ העת החדשה
105
פרק תשיעי׃ מבט ממעוף
הציפור 137
חלק ב׃ החרוז העברי —
תאוריה והיסטוריה 141
פרק ראשון׃ מושגי יסוד
143
פרק שני׃ החרוז "המדויק"
בשירה העברית החדשה 149
פרק שלישי׃ החרוז "המודרניסטי"
בשירה העברית 162
פרק רביעי׃ החרוז העברי
בימי הביניים 167
פרק חמישי׃ החרוז המופסק
בפיוט הארץ־ישראלי 180
פרק שישי׃ החרוז והלשון׃
דוגמת המלעיל 188
פרק שביעי׃ תוואי המהלך
של החרוז 198
חלק ג׃ נהרות השיר׃
מלשון הקודש לעברית ישראלית בשירתו של
א"צ גרינברג 203
הזרימה הריתמית בספר
רחובות הנהר 205
מראי מקום 227
|
| Related titles |
|
|
