Bar-Ilan University Press


 View book pages:
 Buy this book:
  Bar Ilan University Press
  




| 64 ריה״ל

EnglishHebrew
by Dov Schwartz דב שוורץ
| 64 ריה״ל צידד  אפוא בלהט בעמדות שוללי התארים כמו אלפאראבי ברובהתבטאויותיו 44  ואבן סינא בגישתו המודלית: כל כך משום שעמדתם היוצרת חיץ איתן בין אדם לבין אלוהיו מחזקת את התנגדותו להתפלספות דתית כלשהי. הוא עשה שימוש כמעט ציני בהתפלספות כדי למוטט את יסודותיה ולשלול את הישגיה במישור היחסים שבין אדם לאלוהיו, ובמקום הפילוסופיה הציב ריה״ל את ההתגלות. הדיון במאמר הרביעי בשמות האל מסתמך במלאותו על ההתגלות, ושם הראה ריה״ל כיצד נחשף האל לפני הנביא בתהליך הנבואה, וכיצד לומד הנביא לכנות את האל בשמו הודות להתגלות הנבואית( ד, ג). 45 הנה שגילו את ׳שכלתנות! ״ החברה של ריה״ל. נעיין שוב בדברים אלה: ׳ונקרא אותו חכם לבב מפני שהוא עצם השכל והוא השכל ואין השכל מדה לו, אבל אמיץ כח מן המדות המעשיות׳. ויש לתמוה: לאחר דיון מקיף בתורת התארים נזכר ריה״ל בשני תארים, ׳חכם׳ ו׳אמיץ לבב׳, ומפרשם. מדוע נזקק דווקא לשני תארים אלו? ומדוע לא שיבצם בחלוקה המרובעת אשר לו ? אין ספק שלפנינו נדבך נוסף בהתנגדות לפילוסופיה. שהרי במהלך סעיף ב הציג ריה״ל את הגרסה הנאופלטונית של שלילת התארים. הפילוסוף שולל הגדרה חיובית כלשהי של האלוהות: ולעומת זאת ההתגלות הנסיונית מניחה את קיומו של אל פרסונלי, המגיב ורוצה ( לתואר הרצון הוקדש סעיף ו). לפיכך האל ההתגלותי הוא ישות פרסונלית שרישומי פעולותיה ניכרים בעולם החומרי, וזהו ׳אמיץ כח׳. יותר מכך: לא מן הנמנע שריה״ל הביא את הגדרת האל כשכל כדי להצביע על חוסר הלכידות של העולם הפילוסופי. שהרי התנודה בין הגדרת האל כשכל ובין שלילת תאריו מאפיינת את ההגות השכלתנית בימי הביניים( ראה למשל ד׳ שוורץ, ישן בקנקן חדש: משנתו העיונית של החוג הנאופלטוני במחשבה היהודית במאה הי״ד, ירושלים תשנ״ז, פרק שלישי). כאמור, המאמר השני מייצג מתודה פילוסופית, והצגת השיטות הסותרות הופכת את החקירה התבונית לחסרת עקיבות ולמעורערת מתוכה. בפרק הבא נציג אפשרות פרשנית לדברי הרמב״ם, שלפיה אף הוא השתמש בסתירות בדברי הפילוסופים כדי לערער את דמותם המוצקה והלכידה. הצגה מכוונת של עמדה המושתתת על סתירות הופכת אפוא להיות כלי פולמוסי־ אזוטרי שגור בספרות היהודית בימי הביניים. מה שברור, שההגדרה הפוזיטיבית של האל במקום זה משרתת היטב את האינטרס הפולמוסי האנטי־ פילוסופי של ריה״ל. I. R. Netton, Allah Transcendent, Studies  in the Structure and 44 ראה למשל . Semiotics of Islamic Philosophy, Theology and Cosmology, Richmond 1994, p על התאולוגיה  השלילית של אבן סינא נכתבה ספרות רבה, ואין כאן המקום . 104 אף שלעתים השתמש  ריה״ל במינוח פילוסופי, הדיון בראשית המאמר הרביעי מושתת 45 על סמכותה של ההתגלות. השימוש בטרמינולוגיה פילוסופית נזקף לעובדה, שאין H. Kreisel,  Judah Halevis Kuzari: מינוח אחר ההולם את נושא הדיון. השווה Between the God of Abraham and the God of Aristotle, in R. Munk & F. J. Chapter Home  | TOC  | Index u u

Zoom in  zoom  Zoom out
  << Topic >>  | Contents | Index             |<   <<    Page       >>   >|  
| 64 ריה״ל צידד אפוא בלהט בעמדות שוללי התארים כמו אלפאראבי ברוב התבטאויותיו 44 ואבן סינא בגישתו המודלית: כל כך משום שעמדתם היוצרת חיץ איתן בין אדם לבין אלוהיו מחזקת את התנגדותו להתפלספות דתית כלשהי. הוא עשה שימוש כמעט ציני בהתפלספות כדי למוטט את יסודותיה ולשלול את הישגיה במישור היחסים שבין אדם לאלוהיו, ובמקום הפילוסופיה הציב ריה״ל את ההתגלות. הדיון במאמר הרביעי בשמות האל מסתמך במלאותו על ההתגלות, ושם הראה ריה״ל כיצד נחשף האל לפני הנביא בתהליך הנבואה, וכיצד לומד הנביא לכנות את האל בשמו הודות להתגלות הנבואית( ד, ג). 45 הנה שגילו את ׳שכלתנות! ״ החברה של ריה״ל. נעיין שוב בדברים אלה: ׳ונקרא אותו חכם לבב מפני שהוא עצם השכל והוא השכל ואין השכל מדה לו, אבל אמיץ כח מן המדות המעשיות׳. ויש לתמוה: לאחר דיון מקיף בתורת התארים נזכר ריה״ל בשני תארים, ׳חכם׳ ו׳אמיץ לבב׳, ומפרשם. מדוע נזקק דווקא לשני תארים אלו? ומדוע לא שיבצם בחלוקה המרובעת אשר לו ? אין ספק שלפנינו נדבך נוסף בהתנגדות לפילוסופיה. שהרי במהלך סעיף ב הציג ריה״ל את הגרסה הנאופלטונית של שלילת התארים. הפילוסוף שולל הגדרה חיובית כלשהי של האלוהות: ולעומת זאת ההתגלות הנסיונית מניחה את קיומו של אל פרסונלי, המגיב ורוצה ( לתואר הרצון הוקדש סעיף ו). לפיכך האל ההתגלותי הוא ישות פרסונלית שרישומי פעולותיה ניכרים בעולם החומרי, וזהו ׳אמיץ כח׳. יותר מכך: לא מן הנמנע שריה״ל הביא את הגדרת האל כשכל כדי להצביע על חוסר הלכידות של העולם הפילוסופי. שהרי התנודה בין הגדרת האל כשכל ובין שלילת תאריו מאפיינת את ההגות השכלתנית בימי הביניים( ראה למשל ד׳ שוורץ, ישן בקנקן חדש: משנתו העיונית של החוג הנאופלטוני במחשבה היהודית במאה הי״ד, ירושלים תשנ״ז, פרק שלישי). כאמור, המאמר השני מייצג מתודה פילוסופית, והצגת השיטות הסותרות הופכת את החקירה התבונית לחסרת עקיבות ולמעורערת מתוכה. בפרק הבא נציג אפשרות פרשנית לדברי הרמב״ם, שלפיה אף הוא השתמש בסתירות בדברי הפילוסופים כדי לערער את דמותם המוצקה והלכידה. הצגה מכוונת של עמדה המושתתת על סתירות הופכת אפוא להיות כלי פולמוסי־ אזוטרי שגור בספרות היהודית בימי הביניים. מה שברור, שההגדרה הפוזיטיבית של האל במקום זה משרתת היטב את האינטרס הפולמוסי האנטי־ פילוסופי של ריה״ל. I. R. Netton, Allah Transcendent, Studies in the Structure and 44 ראה למשל . Semiotics of Islamic Philosophy, Theology and Cosmology, Richmond 1994, p על התאולוגיה השלילית של אבן סינא נכתבה ספרות רבה, ואין כאן המקום . 104 אף שלעתים השתמש ריה״ל במינוח פילוסופי, הדיון בראשית המאמר הרביעי מושתת 45 על סמכותה של ההתגלות. השימוש בטרמינולוגיה פילוסופית נזקף לעובדה, שאין H. Kreisel, ' Judah Halevi's Kuzari: מינוח אחר ההולם את נושא הדיון. השווה Between the God of Abraham and the God of Aristotle', in R. Munk & F. J. << Chapter >> Home | TOC | Index u u
Zoom in  zoom  Zoom out
  << Topic >>  | Contents | Index             |<   <<    Page       >>   >|  

Bar-Ilan University Press - 965-226-253-6

 Special Access Code:

 Other related titles:
A World Hidden in the Dimensions of Time  עולם נסתר בממדי הזמןA World Hidden in the Dimensions of Time עולם נסתר בממדי הזמן
Amulets Properties and Rationalism in Medieval Jewish Thought  קמיעות, סגולות ושכלתנות בהגות היהודית בימי הבינייםAmulets Properties and Rationalism in Medieval Jewish Thought קמיעות, סגולות ושכלתנות בהגות היהודית בימי הביניים
Philosophic MysticismPhilosophic Mysticism
Scroll of Secrets  מגילת סתריםScroll of Secrets מגילת סתרים

 Already viewed books:
Contradiction and Concealment Stirah veHastara  סתירה והסתרה בהגות היהודית בימי הבינייםContradiction and Concealment Stirah veHastara סתירה והסתרה בהגות היהודית בימי הביניים