Bar-Ilan University Press


 View book pages:
 Buy this book:
  Bar Ilan University Press
  




ר׳ יהודה

EnglishHebrew
by Dov Schwartz דב שוורץ
ר׳ יהודה הלוי: קריאה אחרת | 63 המפורש איננו נידון כלל במאמר השני, 40 התווה  דיה״ל את מסגרת הדיון מיד בתחילתו: החקר השכלי בתורת התארים איננו חודר למהות האלוהית, וכל עניינו ביצירים הלשוניים של השפה ביחס לאלוהים. השם המפורש, המציין תפיסה פוזיטיבית של האלוהות, איננו נידון במאמר השני כלל משום שהוא איננו מושא לתפיסה שכלית אוניברסלית. מדוע אין להכיר את האל? כתשובה לשאלה זו מובא משל השופט, שהזכאי רואה בו רחום, והחייב— אכזר. אף אלוהים מתואר כך, ואולם יש הבדל מהותי בינו לבין שופט בשר ודם: נפשו של אדם מתפעלת, מתרשמת ויש בה שינויים ( אפקטים). השופט המאזין לנאשם מתרשם וחש, ותוצאת ההתרשמות והתחושה קובעת את הכרעתו: ואילו אלוהים אדיש לחלוטין, והכרעותיו נובעות משיקול קבוע ומוחלט. מכאן שיש פער שאיננו ניתן לגישור בין אדם לאלוהים: האדם מתפעל ומשתנה  ואלוהים p. 41 , נותר ביציבותו. ׳הוא יתברך איננו משתנה ממדה אל מדה׳( ב מאחר שיש שוני מוחלט בין האדם לבין האל אין לנו אלא לפרש את התארים המקראיים כתוארי שלילה. ואכן הציג דיה״ל חלוקה מרובעת של התארים: מידות טפליות! ( ג) מידות שולליות! ( ד) מידות p) : ( א) מידות מעשיות התלויות בשם המפורש כבורא או יוצר. כל אלה מעידים על רישומיו של האל במציאות, אך לא על עצמותו. אל סוגי התארים הללו צירף ריה״ל אופציה פרשנית נוספת, והיא אימוץ תורת אור הכבוד של רב סעדיה גאון. תארים המיוחסים לאל במקרא מתפרשים כפעולות של הישות הנעלה ביותר מבין הישויות הגשמיות, שנבראה  לצורך הפעילות הגשמית כביכול של האלוהות ( ׳וירד ה״ וכדומה: ב, ד). 42 הווי  אומר, ריה״ל היה מוכן לקבל את כל האופציות הפרשניות והעיוניות כדי להשאיר את האל בחביונו הטוטלי.  ובקיצור: פרשנות שכלית איננה מסוגלת לחשוף את האל המסתתר. 43 40 ריה״ל טרח לציין פעם נוספת, שאין הוא מתייחס לשם המפורש בדיון של המאמר השני כלל ועיקר: ׳וכללו של דבר כי המדות מתחלקות זולתי השם המפורש יתברך.  לשלשה חלקים׳. ראה לכל העניין שביד, טעם והקשה ( לעיל הערה  3 ), עמי 47 41 במקור ׳מן צפה אלי צפה׳. ואפשר לתרגם מתואר אל תואר. A. Altmann,  Saadyas Theory of Revelation: Its Origin and 42 וראה ,1969 Background, Studies in Religious Philosophy and Mysticism, London 155 : ז׳ הרוי, ׳תורת הנבואה הסינאסתטית של ריה״ל והערה על ספר הזוהר׳, בתוך ר׳ אליאור וי׳ דן( עורכים), קולות רבים: ספר הזכרון לרבקה ש״ץ־ אופנהיימר, א, ירושלים . תשנ״ו, עמי 148 43 יש הנתלים בחתימת  הסעיף ( ב), ששם מוצג האל כשכל, כבקרנות המזבח, וסבורים Chapter Home  | TOC  | Index u u u

Zoom in  zoom  Zoom out
  << Topic >>  | Contents | Index             |<   <<    Page       >>   >|  
ר׳ יהודה הלוי: קריאה אחרת | 63 המפורש איננו נידון כלל במאמר השני, 40 התווה דיה״ל את מסגרת הדיון מיד בתחילתו: החקר השכלי בתורת התארים איננו חודר למהות האלוהית, וכל עניינו ביצירים הלשוניים של השפה ביחס לאלוהים. השם המפורש, המציין תפיסה פוזיטיבית של האלוהות, איננו נידון במאמר השני כלל משום שהוא איננו מושא לתפיסה שכלית אוניברסלית. מדוע אין להכיר את האל? כתשובה לשאלה זו מובא משל השופט, שהזכאי רואה בו רחום, והחייב— אכזר. אף אלוהים מתואר כך, ואולם יש הבדל מהותי בינו לבין שופט בשר ודם: נפשו של אדם מתפעלת, מתרשמת ויש בה שינויים ( אפקטים). השופט המאזין לנאשם מתרשם וחש, ותוצאת ההתרשמות והתחושה קובעת את הכרעתו: ואילו אלוהים אדיש לחלוטין, והכרעותיו נובעות משיקול קבוע ומוחלט. מכאן שיש פער שאיננו ניתן לגישור בין אדם לאלוהים: האדם מתפעל ומשתנה ואלוהים p. 41 , נותר ביציבותו. ׳הוא יתברך איננו משתנה ממדה אל מדה׳( ב מאחר שיש שוני מוחלט בין האדם לבין האל אין לנו אלא לפרש את התארים המקראיים כתוארי שלילה. ואכן הציג דיה״ל חלוקה מרובעת של התארים: מידות טפליות! ( ג) מידות שולליות! ( ד) מידות p) : ( א) מידות מעשיות התלויות בשם המפורש כבורא או יוצר. כל אלה מעידים על רישומיו של האל במציאות, אך לא על עצמותו. אל סוגי התארים הללו צירף ריה״ל אופציה פרשנית נוספת, והיא אימוץ תורת אור הכבוד של רב סעדיה גאון. תארים המיוחסים לאל במקרא מתפרשים כפעולות של הישות הנעלה ביותר מבין הישויות הגשמיות, שנבראה לצורך הפעילות הגשמית כביכול של האלוהות ( ׳וירד ה״ וכדומה: ב, ד). 42 הווי אומר, ריה״ל היה מוכן לקבל את כל האופציות הפרשניות והעיוניות כדי להשאיר את האל בחביונו הטוטלי. ובקיצור: פרשנות שכלית איננה מסוגלת לחשוף את האל המסתתר. 43 40 ריה״ל טרח לציין פעם נוספת, שאין הוא מתייחס לשם המפורש בדיון של המאמר השני כלל ועיקר: ׳וכללו של דבר כי המדות מתחלקות זולתי השם המפורש יתברך . לשלשה חלקים׳. ראה לכל העניין שביד, טעם והקשה ( לעיל הערה 3 ), עמי 47 41 במקור ׳מן צפה אלי צפה׳. ואפשר לתרגם מתואר אל תואר. A. Altmann, ' Saadya's Theory of Revelation: Its Origin and 42 וראה ,1969 Background', Studies in Religious Philosophy and Mysticism, London 155 : ז׳ הרוי, ׳תורת הנבואה הסינאסתטית של ריה״ל והערה על ספר הזוהר׳, בתוך ר׳ אליאור וי׳ דן( עורכים), קולות רבים: ספר הזכרון לרבקה ש״ץ־ אופנהיימר, א, ירושלים . תשנ״ו, עמי 148 43 יש הנתלים בחתימת הסעיף ( ב), ששם מוצג האל כשכל, כבקרנות המזבח, וסבורים << Chapter >> Home | TOC | Index u u u
Zoom in  zoom  Zoom out
  << Topic >>  | Contents | Index             |<   <<    Page       >>   >|  

Bar-Ilan University Press - 965-226-253-6

 Special Access Code:

 Other related titles:
A World Hidden in the Dimensions of Time  עולם נסתר בממדי הזמןA World Hidden in the Dimensions of Time עולם נסתר בממדי הזמן
Amulets Properties and Rationalism in Medieval Jewish Thought  קמיעות, סגולות ושכלתנות בהגות היהודית בימי הבינייםAmulets Properties and Rationalism in Medieval Jewish Thought קמיעות, סגולות ושכלתנות בהגות היהודית בימי הביניים
Philosophic MysticismPhilosophic Mysticism
Scroll of Secrets  מגילת סתריםScroll of Secrets מגילת סתרים

 Already viewed books:
Contradiction and Concealment Stirah veHastara  סתירה והסתרה בהגות היהודית בימי הבינייםContradiction and Concealment Stirah veHastara סתירה והסתרה בהגות היהודית בימי הביניים