Bar-Ilan University Press


 View book pages:
 Buy this book:
  Bar Ilan University Press
  




| 58 שהוא

EnglishHebrew
by Dov Schwartz דב שוורץ
| 58 שהוא הפילוסוף. ואולם עם פילוסוף יווני מקורי אין לריה״ל שיג ושיח בחינת מושא לדו־ שיח. ריה״ל התמודד עם אותם פילוסופים שסברו כי יש מקום להתפלספות במסגרת דתית. הפילוסוף הדובר בסעיף הראשון של הספר חי בעולם דתי ומדבר במושגים הלקוחים מכתבי הקודש. בעקבות הצגת האל האימפרסונלי והנאופלטוני כבר קבע הפילוסוף: ׳ואם יאמרו הפילוסופים שהוא בראך ( כ׳לקך) הם אומרים זה על דרך העברה׳( א, א). אריסטו, הפריפטטים, אלפאראבי, אבן באג׳ה ודומיהם לא נזקקו לשאלת הבריאה, שכן לדעתם העולם קדמון. פילוסוף יווני שורשי איננו נזקק להתמודדות עם כתבי הקודש, ובוודאי אין לו שום צורך לייסד פרשנות אלגורית כדי ליישב את שיטתו עם הכתובים; אבל פילוסוף החי בעולם דתי, והוא צריך להציג את תורתם של הרמס, אסקלפיוס, סוקרטס, אפלטון ואריסטו בכוונתו האותנטית של הקנון הדתי, חייב לפתח פרשנות הולמת למונח כמו בריאה. ריה״ל, ששאף להציב חיץ גמור בין הפילוסופיה לדת, חייב היה להתמודד עם הפילוסופיה הדתית. מכאן שהיריב האמתי של החבר— בצד אלפאראבי, אבן סינא ואבן באג׳ה— הוא  הוגה מסוגו של רב סעדיה גאון, שסבר שמסקנות התבונה והדת זהות הן. 30  הלא רס״ג הוא שהראה בראשית המאמר השלישי של אמונות ודעות, שניתן לחבר את יסודות התורה מתוך היסקים הגיוניים פשוטים  למדי. לפי טיעוניו גם תחום המצוות השמעיות הוא תביעת התבונה. 31 ביטחון  גורף זה של רס״ג הביאו לתמוה על הצורך בהתגלות לאור הישגיה המפליגים של ההשגה השכלית, והתשובות הניתנות בהקדמת הספר ובמאמרו השלישי אינן פוגמות בעצם ההנחה, לאמור ביכולתו של השכל להגיע למסקנות ההתגלות. מאחר שבצורתו של הכוזרי היא דחיית הגישה השכלית באופן טוטלי מדרך 30 ראה צ״א וולפסון, ׳תורת האמונה הכפולה לפי רב סעדיה, אבן רשד ותומאס.  אקווינאס׳, המחשבה היהודית בימי־ הביניים ( לעיל הערה 13 ), עמי 203- 196 31 לדידו של רס״ג קבלת המשמעת של האל המיטיב היא דרישת התבונה, ולפיכך על האדם לקבל על עצמו מטלות אי־ רציונליות כדי להשיג את מצב המשמעת. ריה״ל לא אימץ את המסגרת ההגיונית של המצוות השמעיות. יש לשים לב, שריה״ל קרא למצוות השמעיות ׳אלוהיות׳ ( ג, ז ואילך), והציג את המצוות השכליות כאמצעי ומבוא למצוות השמעיות, שהן המטרה והיעד בקיום התורה ( ב, מח). כל כך משום שאפיונה המרכזי של ההתגלות הוא אי־ הרציונליות שלה. בניגוד לרס״ג, שהדגיש את הממד ההגיוני בקונצפציה של השרירותיות, ריה״ל בחר להדגיש שם דווקא את הממד הלא־ הגיוני של המצוות השכליות. והשווה י׳ היינמן, טעמי המצוות בספרות ישראל ( לעיל הערה 21 ), א, עמי 61 . ראה כעת ד׳ שוורץ, אמונה ותבונה:  דרכי . הוויכוח בהגות היהודית בימי הביניים, תל־ אביב תשס״א, עמי 50- 47 Chapter Home  | TOC  | Index u u

Zoom in  zoom  Zoom out
  << Topic >>  | Contents | Index             |<   <<    Page       >>   >|  
| 58 שהוא הפילוסוף. ואולם עם פילוסוף יווני מקורי אין לריה״ל שיג ושיח בחינת מושא לדו־ שיח. ריה״ל התמודד עם אותם פילוסופים שסברו כי יש מקום להתפלספות במסגרת דתית. הפילוסוף הדובר בסעיף הראשון של הספר חי בעולם דתי ומדבר במושגים הלקוחים מכתבי הקודש. בעקבות הצגת האל האימפרסונלי והנאופלטוני כבר קבע הפילוסוף: ׳ואם יאמרו הפילוסופים שהוא בראך ( כ׳לקך) הם אומרים זה על דרך העברה׳( א, א). אריסטו, הפריפטטים, אלפאראבי, אבן באג׳ה ודומיהם לא נזקקו לשאלת הבריאה, שכן לדעתם העולם קדמון. פילוסוף יווני שורשי איננו נזקק להתמודדות עם כתבי הקודש, ובוודאי אין לו שום צורך לייסד פרשנות אלגורית כדי ליישב את שיטתו עם הכתובים; אבל פילוסוף החי בעולם דתי, והוא צריך להציג את תורתם של הרמס, אסקלפיוס, סוקרטס, אפלטון ואריסטו בכוונתו האותנטית של הקנון הדתי, חייב לפתח פרשנות הולמת למונח כמו בריאה. ריה״ל, ששאף להציב חיץ גמור בין הפילוסופיה לדת, חייב היה להתמודד עם הפילוסופיה הדתית. מכאן שהיריב האמתי של החבר— בצד אלפאראבי, אבן סינא ואבן באג׳ה— הוא הוגה מסוגו של רב סעדיה גאון, שסבר שמסקנות התבונה והדת זהות הן. 30 הלא רס״ג הוא שהראה בראשית המאמר השלישי של אמונות ודעות, שניתן לחבר את יסודות התורה מתוך היסקים הגיוניים פשוטים למדי. לפי טיעוניו גם תחום המצוות השמעיות הוא תביעת התבונה. 31 ביטחון גורף זה של רס״ג הביאו לתמוה על הצורך בהתגלות לאור הישגיה המפליגים של ההשגה השכלית, והתשובות הניתנות בהקדמת הספר ובמאמרו השלישי אינן פוגמות בעצם ההנחה, לאמור ביכולתו של השכל להגיע למסקנות ההתגלות. מאחר שבצורתו של הכוזרי היא דחיית הגישה השכלית באופן טוטלי מדרך 30 ראה צ״א וולפסון, ׳תורת האמונה הכפולה לפי רב סעדיה, אבן רשד ותומאס . אקווינאס׳, המחשבה היהודית בימי־ הביניים ( לעיל הערה 13 ), עמי 203- 196 31 לדידו של רס״ג קבלת המשמעת של האל המיטיב היא דרישת התבונה, ולפיכך על האדם לקבל על עצמו מטלות אי־ רציונליות כדי להשיג את מצב המשמעת. ריה״ל לא אימץ את המסגרת ההגיונית של המצוות השמעיות. יש לשים לב, שריה״ל קרא למצוות השמעיות ׳אלוהיות׳ ( ג, ז ואילך), והציג את המצוות השכליות כאמצעי ומבוא למצוות השמעיות, שהן המטרה והיעד בקיום התורה ( ב, מח). כל כך משום שאפיונה המרכזי של ההתגלות הוא אי־ הרציונליות שלה. בניגוד לרס״ג, שהדגיש את הממד ההגיוני בקונצפציה של השרירותיות, ריה״ל בחר להדגיש שם דווקא את הממד הלא־ הגיוני של המצוות השכליות. והשווה י׳ היינמן, טעמי המצוות בספרות ישראל ( לעיל הערה 21 ), א, עמי 61 . ראה כעת ד׳ שוורץ, אמונה ותבונה: דרכי . הוויכוח בהגות היהודית בימי הביניים, תל־ אביב תשס״א, עמי 50- 47 << Chapter >> Home | TOC | Index u u
Zoom in  zoom  Zoom out
  << Topic >>  | Contents | Index             |<   <<    Page       >>   >|  

Bar-Ilan University Press - 965-226-253-6

 Special Access Code:

 Other related titles:
A World Hidden in the Dimensions of Time  עולם נסתר בממדי הזמןA World Hidden in the Dimensions of Time עולם נסתר בממדי הזמן
Amulets Properties and Rationalism in Medieval Jewish Thought  קמיעות, סגולות ושכלתנות בהגות היהודית בימי הבינייםAmulets Properties and Rationalism in Medieval Jewish Thought קמיעות, סגולות ושכלתנות בהגות היהודית בימי הביניים
Philosophic MysticismPhilosophic Mysticism
Scroll of Secrets  מגילת סתריםScroll of Secrets מגילת סתרים

 Already viewed books:
Contradiction and Concealment Stirah veHastara  סתירה והסתרה בהגות היהודית בימי הבינייםContradiction and Concealment Stirah veHastara סתירה והסתרה בהגות היהודית בימי הביניים