Bar-Ilan University Press


 View book pages:
 Buy this book:
  Bar Ilan University Press
  




גישות

EnglishHebrew
by Dov Schwartz דב שוורץ
גישות פדגוגיות לסוגיות אזוטריות | 2 1 קורא פעיל; 6 כל  כך מפני שעיקרי תורת האלוהות אינם ניתנים לסידור שיטתי. עיקרים אלה מעורבים בסוגיות אחרות, ולפיכך למידתם אפשרית אך ורק מתוך השוואות, משלים וחידות. הבנת מורה הנבוכים, למשל, בבחינת כתב העוסק בתורת האלוהות מחייבת ׳השבת פרקים׳, לאמור קריאת הטקסט בכללו, השוואת הפרקים השונים, ורק אז הסקת מסקנות. הקדמה לחיבור פילוסופי שמגמתה להציג דרכי לימוד וקריאה אופייניות, שבה ונשנית בחיבורים פוסט־ מימוניים שונים, כדוגמת מכלל יפי לר׳ שמואל אבן צרצה וספר העקרים לר׳ יוסף אלבו, שבו עסקנו בפרק השישי. הדיון השיטתי בדרך הלימוד הראויה של חכמת האלוהות מתרכז בעיקר בחלקו הראשון של מורה הנבוכים. הרמב״ם הציג את הלמידה הראויה בהצגה חיובית ושלילית. מבחינה חיובית הדגיש הרמב״ם את הסדר הראוי של לימוד החכמות. לאחר שהציג את תנאי השלמות המוסרית הפרישותית( ׳ימית תאוותיו ותשוקותיו הדמיוניות׳) פנה לסדר רכישת החכמות: וכן נאמר אנחנו, כי צריך לאדם שלא יהרוס לזה הענין העצום הנכבד מתחילת המחשבה, בלתי שירגיל עצמו בחכמות ובדעות, ויזקק מדותיו זקוק רב, וימית תאוותיו ותשוקותיו הדמיוניות. וכאשר יבין הקדמות אמתיות וידעם, וידע דרכי ההקש ועשות המופת, וידע אפני השמירה מהטעאות השכל, אז יקדים לחקירה בזה הענין( מורה הנבוכים א, ה: עמי כו). מן ההמשך ניכר, כי ׳הענין׳ אינו אלא השגת האלוהות. הרמב״ם נתכוון בפסקה המצוטטת לידיעה ההכרחית של הלוגיקה לפני העיסוק בחכמת האלוהות, והוא מציין בה ארבעה תחומים לוגיים: הקדמות ( מקדמאת) ההיקש, סוגי  ההיקש ( קיאס), ההיקשים האפודיקטיים ( אסתדלאל) וההטעאות( אגאליט). 7 בפרק  לד מהחלק הראשון הבהיר הרמב״ם את הסדר המדויק של החכמות: 6 ׳חכם ומבין מדעתו׳( משנה חגיגה ב, א: פתיחה למורה הנבוכים, מהדורת י׳ אבן שמואל, ירושלים תשמ״ב, עמי ה). על סגנונו האזוטרי של הרמב״ם ראה לעיל פרק שלישי. 7 דלאלה אלחאירין לרבנו משה בן מימון, מהדורת ש׳ מונק ד׳ יואל, ירושלים תרצ״א, עמי 19 שו׳ 22- 21 . כאמור, גם תחילת המשפט ( ׳הקדמות אמתיות׳) מורה על תחום המליצה, שכן הרמב״ם השתמש ב׳מקדמה׳ וב׳קצ׳יה׳ כהנחה לוגית, בצד מובנים כמו ׳פתיחה׳. ראה י׳ אפרת, הפילוסופיה היהודית בימי הביניים: מונחים ומושגים, תל־ אביב תשכ״ט, עמי 43 . והשווה ש׳ רוזנברג, לוגיקה ואונטולוגיה בפילוסופיה היהודית.  במאה הי״ד, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשל״ד, עמי 190- 189 Chapter Home  | TOC  | Index u u

Zoom in  zoom  Zoom out
  << Topic >>  | Contents | Index             |<   <<    Page       >>   >|  
גישות פדגוגיות לסוגיות אזוטריות | 2 1 קורא פעיל; 6 כל כך מפני שעיקרי תורת האלוהות אינם ניתנים לסידור שיטתי. עיקרים אלה מעורבים בסוגיות אחרות, ולפיכך למידתם אפשרית אך ורק מתוך השוואות, משלים וחידות. הבנת מורה הנבוכים, למשל, בבחינת כתב העוסק בתורת האלוהות מחייבת ׳השבת פרקים׳, לאמור קריאת הטקסט בכללו, השוואת הפרקים השונים, ורק אז הסקת מסקנות. הקדמה לחיבור פילוסופי שמגמתה להציג דרכי לימוד וקריאה אופייניות, שבה ונשנית בחיבורים פוסט־ מימוניים שונים, כדוגמת מכלל יפי לר׳ שמואל אבן צרצה וספר העקרים לר׳ יוסף אלבו, שבו עסקנו בפרק השישי. הדיון השיטתי בדרך הלימוד הראויה של חכמת האלוהות מתרכז בעיקר בחלקו הראשון של מורה הנבוכים. הרמב״ם הציג את הלמידה הראויה בהצגה חיובית ושלילית. מבחינה חיובית הדגיש הרמב״ם את הסדר הראוי של לימוד החכמות. לאחר שהציג את תנאי השלמות המוסרית הפרישותית( ׳ימית תאוותיו ותשוקותיו הדמיוניות׳) פנה לסדר רכישת החכמות: וכן נאמר אנחנו, כי צריך לאדם שלא יהרוס לזה הענין העצום הנכבד מתחילת המחשבה, בלתי שירגיל עצמו בחכמות ובדעות, ויזקק מדותיו זקוק רב, וימית תאוותיו ותשוקותיו הדמיוניות. וכאשר יבין הקדמות אמתיות וידעם, וידע דרכי ההקש ועשות המופת, וידע אפני השמירה מהטעאות השכל, אז יקדים לחקירה בזה הענין( מורה הנבוכים א, ה: עמי כו). מן ההמשך ניכר, כי ׳הענין׳ אינו אלא השגת האלוהות. הרמב״ם נתכוון בפסקה המצוטטת לידיעה ההכרחית של הלוגיקה לפני העיסוק בחכמת האלוהות, והוא מציין בה ארבעה תחומים לוגיים: הקדמות ( מקדמאת) ההיקש, סוגי ההיקש ( קיאס), ההיקשים האפודיקטיים ( אסתדלאל) וההטעאות( אגאליט). 7 בפרק לד מהחלק הראשון הבהיר הרמב״ם את הסדר המדויק של החכמות: 6 ׳חכם ומבין מדעתו׳( משנה חגיגה ב, א: פתיחה למורה הנבוכים, מהדורת י׳ אבן שמואל, ירושלים תשמ״ב, עמי ה). על סגנונו האזוטרי של הרמב״ם ראה לעיל פרק שלישי. 7 דלאלה אלחאירין לרבנו משה בן מימון, מהדורת ש׳ מונק ד׳ יואל, ירושלים תרצ״א, עמי 19 שו׳ 22- 21 . כאמור, גם תחילת המשפט ( ׳הקדמות אמתיות׳) מורה על תחום המליצה, שכן הרמב״ם השתמש ב׳מקדמה׳ וב׳קצ׳יה׳ כהנחה לוגית, בצד מובנים כמו ׳פתיחה׳. ראה י׳ אפרת, הפילוסופיה היהודית בימי הביניים: מונחים ומושגים, תל־ אביב תשכ״ט, עמי 43 . והשווה ש׳ רוזנברג, לוגיקה ואונטולוגיה בפילוסופיה היהודית . במאה הי״ד, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשל״ד, עמי 190- 189 << Chapter >> Home | TOC | Index u u
Zoom in  zoom  Zoom out
  << Topic >>  | Contents | Index             |<   <<    Page       >>   >|  

Bar-Ilan University Press - 965-226-253-6

 Special Access Code:

 Other related titles:
A World Hidden in the Dimensions of Time  עולם נסתר בממדי הזמןA World Hidden in the Dimensions of Time עולם נסתר בממדי הזמן
Amulets Properties and Rationalism in Medieval Jewish Thought  קמיעות, סגולות ושכלתנות בהגות היהודית בימי הבינייםAmulets Properties and Rationalism in Medieval Jewish Thought קמיעות, סגולות ושכלתנות בהגות היהודית בימי הביניים
Philosophic MysticismPhilosophic Mysticism
Scroll of Secrets  מגילת סתריםScroll of Secrets מגילת סתרים

 Already viewed books:
Contradiction and Concealment Stirah veHastara  סתירה והסתרה בהגות היהודית בימי הבינייםContradiction and Concealment Stirah veHastara סתירה והסתרה בהגות היהודית בימי הביניים