Bar-Ilan University Press


 View book pages:
 Buy this book:
  Bar Ilan University Press
  




דמדומי

EnglishHebrew
by Dov Schwartz דב שוורץ
דמדומי האזוטריות | 9 את תשומת הלב לנצחיותו של החומר הראשון, שאותו כאמור השיגו אצילי בני ישראל. כל כך מפני שתהליך יציקת הצורות להיולי הקדמון הוא תהליך תמידי, שכמסתבר אין לו התחלה וסוף. הקב״ה הוא ׳סבה לו [ לחומר הראשון] ׳, 84 וחומר זה מתחייב ממנו באופן תמידי. פרק יב מהחלק השני של המורה מציג את התפיסה הקוסמולוגית של ההאצלה, שעל פיה נאצל העולם בשלבים מהאל; פרק זה מקדים את שורת פרקי הבריאה( יג- לא). בפרק העוקב( יג) הציג הרמב״ם את הדעות השונות על מקור העולם, ובתוכן דעת מאמיני התורה, שהעולם נברא יש מאין. מה סודו של סדר זה? אף כאן הביא שם טוב את תוכן דברי אפודי בשם ׳אמרו המפרשים׳ והוסיף רמיזות ודברי פרשנות משלו. הדברים נאמרים על הוראת הרמב״ם החותמת את פרק יב, ׳והבינהו! ׳: ואמרו ׳והבינהו׳, אמרו המפרשים כי זה הפרק רומז על שאין שום מונע מפעלו, ושהמציאות נשפע ממנו כחיוב המושכל מהשכל, ולכן הובא זה הפרק קודם לפרק הבא אחריו, ולכן אמרו שפרק שכל משכיל ומושכל 85 הוא לבאר  אם התחייב העולם ממנו, ולכן הובא, לא בעבור ביאור סודהייחוד, 86 וכבר  ביארתי לך מה שכיוון הרב באותו הפרק ומה שכיון הנה, 84 שם, דף מז ע״א. כדאי לציין כאן את פרשנותו של מרמורה לגישתו של אבן סינא, שהאל הוא סיבה פועלת של העולם לא במובן זמני אלא במובן מהותי. לפי פרשנות זו, שכבר עמדו עליה חוקרים אחרים, צמחה גישת אבן סינא כנראה מתוך פולמוסו עם התאולוגים M. E. Marmura,  The Metaphysics of Efficient Causality in ( המתכלמון). ראה Avicenna, in idem ( ed.), Islamic  Theology and Philosophy: Studies in Honor of 183- 187 . George F. Hourani, Albany 1984, 85 כוונתו למורה א, סח. הרמב״ם טען שלאחדות ההשגה ( שכל, משכיל ומושכל) זיקה לעניינים אחרים שיידונו בספר( ׳ואין הבנת זה הענין מכוונת עתה׳). האפודי הבהיר שם, שהרמב״ם רומז לסוגיית הבריאה. שם טוב הציג את ההבחנה בין הפעולה האלוהית, שהיא תמידית, לבין פעולת השכל הפועל, התלויה בעולם הארצי( א, דף קא ע״א- ע״ב). 86 עד כאן מיוסדים דברי שם טוב על דברי האפודי על אתר: ׳והבינהו רומז לדעתו בענין ההשגה המיושר מן השי״ת הוא אשר יש לו שפע השכל ומתדבק עמו תמיד, רומז לזה הפרק על שאין שום מונע מפעלו, ושהמציאות מושפע ממנו כחיוב המושכל מן השכל, ונמשך ומתדבק לפרק אחריו לא לבאר סוד היחוד באמרו: הבורא ית׳ וכר׳( אפודי, סעיף ס). דוראן כיוון כנראה לדברי המורה בפרק הנדון( ב, יב): ׳כן הבורא יגדל שמו כאשר התבאר שהוא בלתי גוף והתקיים שהכל פעלו ושהוא סבתו הפועלת, כמו שבארנו וכמו שנבאר, נאמר שהעולם משפע האלוה ושהוא השפיע עליו כל  מה שיתחדש בו׳. כלומר, אין הסוד נעוץ בתורת התארים, אלא בעניין הבריאה.   Chapter Home  | TOC  | Index u u u

Zoom in  zoom  Zoom out
  << Topic >>  | Contents | Index             |<   <<    Page       >>   >|  
דמדומי האזוטריות | 9 את תשומת הלב לנצחיותו של החומר הראשון, שאותו כאמור השיגו אצילי בני ישראל. כל כך מפני שתהליך יציקת הצורות להיולי הקדמון הוא תהליך תמידי, שכמסתבר אין לו התחלה וסוף. הקב״ה הוא ׳סבה לו [ לחומר הראשון] ׳, 84 וחומר זה מתחייב ממנו באופן תמידי. פרק יב מהחלק השני של המורה מציג את התפיסה הקוסמולוגית של ההאצלה, שעל פיה נאצל העולם בשלבים מהאל; פרק זה מקדים את שורת פרקי הבריאה( יג- לא). בפרק העוקב( יג) הציג הרמב״ם את הדעות השונות על מקור העולם, ובתוכן דעת מאמיני התורה, שהעולם נברא יש מאין. מה סודו של סדר זה? אף כאן הביא שם טוב את תוכן דברי אפודי בשם ׳אמרו המפרשים׳ והוסיף רמיזות ודברי פרשנות משלו. הדברים נאמרים על הוראת הרמב״ם החותמת את פרק יב, ׳והבינהו! ׳: ואמרו ׳והבינהו׳, אמרו המפרשים כי זה הפרק רומז על שאין שום מונע מפעלו, ושהמציאות נשפע ממנו כחיוב המושכל מהשכל, ולכן הובא זה הפרק קודם לפרק הבא אחריו, ולכן אמרו שפרק שכל משכיל ומושכל 85 הוא לבאר אם התחייב העולם ממנו, ולכן הובא, לא בעבור ביאור סוד הייחוד, 86 וכבר ביארתי לך מה שכיוון הרב באותו הפרק ומה שכיון הנה, 84 שם, דף מז ע״א. כדאי לציין כאן את פרשנותו של מרמורה לגישתו של אבן סינא, שהאל הוא סיבה פועלת של העולם לא במובן זמני אלא במובן מהותי. לפי פרשנות זו, שכבר עמדו עליה חוקרים אחרים, צמחה גישת אבן סינא כנראה מתוך פולמוסו עם התאולוגים M. E. Marmura, ' The Metaphysics of Efficient Causality in ( המתכלמון). ראה Avicenna', in idem ( ed.), Islamic Theology and Philosophy: Studies in Honor of 183- 187 . George F. Hourani, Albany 1984, 85 כוונתו למורה א, סח. הרמב״ם טען שלאחדות ההשגה ( שכל, משכיל ומושכל) זיקה לעניינים אחרים שיידונו בספר( ׳ואין הבנת זה הענין מכוונת עתה׳). האפודי הבהיר שם, שהרמב״ם רומז לסוגיית הבריאה. שם טוב הציג את ההבחנה בין הפעולה האלוהית, שהיא תמידית, לבין פעולת השכל הפועל, התלויה בעולם הארצי( א, דף קא ע״א- ע״ב). 86 עד כאן מיוסדים דברי שם טוב על דברי האפודי על אתר: ׳והבינהו רומז לדעתו בענין ההשגה המיושר מן השי״ת הוא אשר יש לו שפע השכל ומתדבק עמו תמיד, רומז לזה הפרק על שאין שום מונע מפעלו, ושהמציאות מושפע ממנו כחיוב המושכל מן השכל, ונמשך ומתדבק לפרק אחריו לא לבאר סוד היחוד באמרו: הבורא ית׳ וכר׳( אפודי, סעיף ס). דוראן כיוון כנראה לדברי המורה בפרק הנדון( ב, יב): ׳כן הבורא יגדל שמו כאשר התבאר שהוא בלתי גוף והתקיים שהכל פעלו ושהוא סבתו הפועלת, כמו שבארנו וכמו שנבאר, נאמר שהעולם משפע האלוה ושהוא השפיע עליו כל מה שיתחדש בו׳. כלומר, אין הסוד נעוץ בתורת התארים, אלא בעניין הבריאה. << Chapter >> Home | TOC | Index u u u
Zoom in  zoom  Zoom out
  << Topic >>  | Contents | Index             |<   <<    Page       >>   >|  

Bar-Ilan University Press - 965-226-253-6

 Special Access Code:

 Other related titles:
A World Hidden in the Dimensions of Time  עולם נסתר בממדי הזמןA World Hidden in the Dimensions of Time עולם נסתר בממדי הזמן
Amulets Properties and Rationalism in Medieval Jewish Thought  קמיעות, סגולות ושכלתנות בהגות היהודית בימי הבינייםAmulets Properties and Rationalism in Medieval Jewish Thought קמיעות, סגולות ושכלתנות בהגות היהודית בימי הביניים
Philosophic MysticismPhilosophic Mysticism
Scroll of Secrets  מגילת סתריםScroll of Secrets מגילת סתרים

 Already viewed books:
Contradiction and Concealment Stirah veHastara  סתירה והסתרה בהגות היהודית בימי הבינייםContradiction and Concealment Stirah veHastara סתירה והסתרה בהגות היהודית בימי הביניים