The Hebrew University Magnes Press


 View book pages:
 Buy this book:
  The Hebrew University Magnes Press
  




אשמה

EnglishHebrew
by תמר אילת-יגורי
אשמה, רציונליות ואבסורד | 175 מכנה דתיות א, שבה גם לתפיסתו לא מושג האושר הנצחי. אולם, בעוד שפרויד רואה בכישלון זה סוף פסוק לאפשרות השגת האושר בכלל ובאמצעות הדת בפרט, אצל קירקגור נשמרת, באופן עקרוני, האפשרות להשגתו בשלב גבוה יותר של הדתיות. מקור הסבל והאשמה אשמה, לתפיסתו של קלימקוס ) כפי שהוצגה בפרק הרביעי(, כמומנט שלישי ואחרון במסגרת התנועה השנייה ) דתיות א(, מציינת מודעות עצמית רפלקטיבית מלאה לכישלון האדם הממשי להשיג את אושרו הנצחי. בהיותה מומנט המאפיין את הטוטליות של התודעה האימננטית, מוצגת האשמה כביטוי המעשי ביותר של הקיום. האדם בעצם קיומו אינו אחראי לאשמתו, אלא אשמתו נכפית על תודעתו בשל כישלונו להיחלץ מהסבל ולהשיג אושר נצחי. רעיון דומה לכך שלא הקיום הוא מקור סבלו של האדם מציג פרויד. מצוקתנו, מסביר פרויד,  באה לנו במידה גדולה ממה שקרוי תרבות האדם ) שם 136 (. התרבות, שמקורה בניסיון להתגבר על הסבל ואשר מביאה עמה חוסר נחת, מוגדרת  סכום כל ההישגים והמוסדות, שמכוחם התרחקו חיינו מחיי בעלי- החיים שאנו צאצאי- צאצאיהם, הישגים ומוסדות המשרתים שתי תכליות – הגנה על האדם מפני הטבע וויסותם של יחסי בני- האדם בינם לבין עצמם ) שם 138 (. בתרבות, כמו אצל הפרט, הכוח המניע הוא השגת תועלת והפקת עונג ) המומרים בעקרון המציאות להימנעות מצער(. אולם, מאחר שהתרבות מבטאה את  כוחם של הרבים היא נמצאת במקרים רבים מנוגדת ל כוחו של היחיד. פרויד מצביע על דומות שבין  תהליך- התרבות להתפתחותו הליבידונית של היחיד. ככזו,  מושתתת התרבות על ההכרח לוותר על סיפוקם של יצרים ]…[ תנאי קודם לתרבות הוא דווקא מניעת סיפוקם של יצרים אדירים ) או דיכויים או הדחקתם, או סילוקם בדרך אחרת כלשהי( ) שם 143 – 145 (. בבסיס תשובת פרויד לשאלה:  היאך אפשר לשלול מיצר כלשהו את סיפוקו, נמצא הקשר למה שהוא מכנה:  תודעת האשמה. התרבות תובעת מהאדם קרבנות רבים, החל מוויתור מסוים על סיפוק מיני ) באמצעות כפיית עידוני יצר שונים(, דרך דרישה להתנהגויות מסוימות והצבת אידאלים למיניהם ) כגון: התביעה להולדת ילדים וגידולם, האידאל לאהוב את הזולת(, וכלה במניעה מסוימת של סיפוק יצר התוקפנות, שיש לראות בו  תכונת- יצר טבועה באדם ועומדת ברשות עצמה ) שם 155 , 164 (. הנטייה לתוקפנות בבני אדם היא  הגורם המשבש את היחסים בין אדם לחברו, והוא האוכף על התרבות את מאמציה להסדרתם של יחסים אלה ) שם 156 (.

Zoom in  zoom  Zoom out
  << Topic >>  | Contents | Index             |<   <<    Page       >>   >|  
Zoom in  zoom  Zoom out
  << Topic >>  | Contents | Index             |<   <<    Page       >>   >|  

 Special Access Code:

 Already viewed books:
דיאלוג אנושי עם המוחלטדיאלוג אנושי עם המוחלט


TANAKH - INTERACTIVE HEBREW BIBLE